פסק-דין בתיק ת"ק 47889-03-12

תביעה לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 6,792.57 ש"ח.

לטענת התובעת, היא פנתה אל הנתבע 1 ( להלן - " הנתבע " ), סוכן ביטוח מטעם הנתבעת 2 ( להלן- " הנתבעת " ), וביקשה לרכוש פוליסת ביטוח חיים, בתנאי שדמי הביטוח החודשיים יעלו על סך של 300 ש"ח. חרף בקשתה זו, הנתבע ערך עבורה פוליסת ביטוח בריאות, ומשגילתה זאת, פנתה בשנית אל הנתבע וביקשה כי יתקן את הטעות הנ"ל, והנתבע , במקום לעשות כן, ערך עבורה פוליסה נוספת לביטוח חיים, מבלי לבטל את הפוליסה הנ"ל ביטוח בריאות, וכתוצאה מכך גבתה ממנה הנתבעת דמי ביטוחו בסכומים חודשיים העולים על הסך של 300 ש"ח, וההפרש בין הסכום שהיא ביקשה לשלם, כאמור, לבין הסכומים ששולמו בפועל, הינו סך של 6,292.57 ש"ח, אותו היא מבקשת עתה לקבל חזרה מהנתבעים.

הנתבעת טוענת כי לא דבק פגם בטיפולה כמבטחת של התובעת, בעוד שכל טענותיה של התובעת הינן כנגד סוכן הביטוח, שגרם ברשלנותו להפקת פוליסה לביטוח בריאות במקום לביטוח חיים, וגרם לכך שהתובעת תשלם סכומים גבוהים מהסכום שהתכוונה לשלם מלכתחילה. לטענתה, היא  פעלה בהתאם להנחיות הנתבע, שהיו, כך מתברר, בניגוד לבקשות המבוטחת, התובעת, והיא הפיקה עבור התובעת פוליסת ביטוח מסוג "תל"ם", הכוללת מרכיב פיצוי בגין מוות מתאונה, אובדן כושר עבודה ונכות מעבודה, זאת, לפי הצעת הביטוח שהועברה ע"י הנתבע, כאשר הנתבע לא דרש הגבלה של סכום החיוב החודשי, ובהמשך, ולבקשת הנתבע, היא הפיקה לתובעת גם פוליסה לביטוח חיים, הכוללת מרכיב פיצוי למקרה מוות, מוות מתאונה ונכות מתאונה. עוד נטען כי התובעת לא הסתייגה, במשך תקופת הביטוח, מהחיובים החודשיים ששילמה, ולכן מנועה התובעת מלטעון כי לא ידעה על הסכומים החודשיים שנגבו ממנה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ובישיבת יום 31/1/13 טען כי התובעת ביקשה ממנו להפיק עבורה  פוליסת ביטוח תאונות אישיות ופוליסה שנייה לביטוח חיים, בתנאי כי דמי החיוב החודשיים בגין שתיהן יחד לא יעלו על סך של 300 ש"ח, והוא פנה לנתבעת על מנת להפיק את שתי הפוליסות כאמור ודרש כי החיוב החודשי יעמוד על סך של 300 ש"ח לערך, כבקשת התובעת. מאוחר יותר, ולפני תחילת חיוב התובעת בדמי ביטוח, התגלה כי הנתבעת הפיקה פוליסת ביטוח תאונות אישיות במסגרתה תעמוד הפרמיה החודשית על סך של 200 ש"ח ופוליסת ביטוח חיים, בפרמיה חודשית בסך של 334 ש"ח, ואז הוא פנה לנתבעת וחזר על דרישות התובעת לסכום החיוב הכולל, וזו השיבה כי הפוליסה עודכנה לסך של 300 ש"ח, זאת, בטרם חויבה התובעת בדמי ביטוח כלשהם. בחודש ספטמבר 2010 הוברר כי הנתבעת גבתה מהתובעת, במסגרת הפוליסה לביטוח חיים, חיוב חודשי בסך של 275 ש"ח, וכן סך של 204 ש"ח במסגרת הפוליסה לביטוח תאונות אישיות. גם אז הוא פנה בכתב לנתבעת וציין כי דרישת התובעת לשלם סכום חודשי כולל של 300 ש"ח, והנתבעת השיבה כי העניין בטיפול. לטענת הנתבע, התובעת שילמה לנתבעת סכומים ביתר בסך של 145 ש"ח לחודש, מחודש מאי 2010 ועד לחודש נובמבר 2011.

לפי דף פרטי ביטוח ( נספח 1 לכתב התביעה ), שהוגש על ידי הנתבעת וסומן נ/4, הפרמיה החודשית לביטוח בריאות הינה בסך של 204.50 ש"ח, ולפי המסמך שהוגש על ידי הנתבעת וסומנה נ/5 ( נספח 2 לכתב התביעה ), הפרמיה החודשית לביטוח חיים הינה בסך של 262.52 ש"ח. כך שהתובעת חויבה בפרמיה חודשית כוללת בסך של 467 ש"ח ( בקירוב ), בהפרש של 167 ש"ח בינה לבין הסכום המוסכם, בסך של 300 ש"ח.

אין חולק כי הנתבע  שימש, במערכת היחסים בין הצדדים לתובענה כאן, כשליח של הנתבעת. על כן, משהודה הנתבע כי התובעת פנתה אליו בבקשה לערוך עבורה פוליסת ביטוח בחיוב חודשי כולל בסך של 300 ש"ח לערך, וכי בסופו של יום נגבו ממנה סכומים ביתר, העולים על סכום זה, יש לקבוע כי טענה זו של התובעת, לפיה, היא ביקשה לערוך לה ביטוח בחיוב חודשי כאמור, וכי בניגוד למוסכם  בינה לבין הנתבע, נגבו ממנה סכומים העולים של הסך החודשי המוסכם הנ"ל, הוכחה, מכוח הודאתו של סוכן הביטוח, שליחה של הנתבעת, המבטחת.

לפי הנתבע, הנתבעת החלה לחייב את התובעת בפרמיות חודשיות, בגין שתי הפוליסות הנ"ל, בחודש מאי 2010. הדבר נתמך בשני המסמכים שהוגשו וסומנו נ/6 ו- נ/7, שהינם דו"חות חיובים לשתי הפוליסות, וכן בראיה נוספת, היא העתק של הוראת הקבע, אשר אושרה בבנק ביום 4/5/10 ( העתק ההרשאה סומן נ/1 ). לפי הנתבע, עם גילוי דבר הטעות בסכום החיוב החודשי, ולפני תחילת ביצוע החיובים החודשיים בבנק, הוא פנה בכתב אל הנתבעת בדרישה לעדכן את סכום החיוב, וכי הנתבעת השיבה לו כי הדבר עודכן לפי דרישת המבוטחת ( עמוד 3 לפרוטוקול ישיבת יום 31/1/13 ). בתמיכה בטענתו, הגיש הנתבע את המסמך שסומן נ/3. עיון במסמך זה מלמד כי המדובר בבקשה לשינויים  בפוליסה,  אותה העביר הנתבע לנתבעת ביום 20/12/10, בה ביקש לעדכן את סכום החיוב החודשי בגין שתי הפוליסות לפי דרישת הלקוחה ולעדכנו לסך כולל של 300 ש"ח. פנייתו זו של הנתבע לנתבעת הייתה כחמישה חודשים לאחר תחילת ביצוע החיובים החודשיים מחשבון התובעת לזכות הנתבעת, שהחל בחודש מאי 2010, כאמור. כן הגיש הנתבע מסמך של הנתבעת מיום 14/3/10 ( סומן אף הוא, ככל הנראה בטעות, נ/3 ), ובו מודיעה זו כי " הפוליסה תוקנה ע"פ ההצעה ". מענה זה של הנתבעת מאמת את טענת הנתבע, לפיה, הוא פנה לנתבעת בדרישה לתקן את החיובים בהתאם לבקשת התובעת, היינו, לסכום חודשי כולל של 300 ש"ח, עוד בטרם תחילת ביצוע החיובים בבנק, שהרי, תחילת ביצוע החיוב בבנק היה בחודש מאי 2010. שוכנעתי, לפי זאת, כי הנתבע פנה אל הנתבעת בבקשה לעדכן את הפרמיות בהתאם להסכם שבינו לבין התובעת, עוד לפני תחילת ביצוע החיוב בפועל, וכי הפנייה של הנתבע לנתבעת מיום 20/12/10 ( שסומנה נ/3, כאמור ), לא הייתה הפנייה הראשונה שלו. משום מה, בחרה הנתבעת להימנע מלהגיש לראיה מטעמה את פניית הנתבע אליה, שבמענה לה היא שלחה לו את המכתב הנ"ל מיום 14/3/10. בכך יש כדי לחזק את ראיות הנתבע, לפיהן, פנייתו זו הייתה לעניין עדכון סכום החיוב ולא לעניין אחר הקשור לפוליסות הנ"ל. יתרה מזאת, ואף בהנחה ולפנייה מיום 20/12/10 לא קדמה פנייה אחרת מאת הנתבע, יש בפנייתו לנתבעת  מיום 20/12/10, כשבעה חודשים לאחר תחילת הגבייה, כדי לאפשר לנתבעת לתקן את סכום החיוב החודשי בהתאם לסכום שהוסכם מלכתחילה בין התובעת לבין הנתבע. חרף זאת, הנתבעת המשיכה, גם לאחר חודש דצמבר 2010 ועד לסוף שנת 2011, לחייב את התובעת בסכומים העולים על הסכום שהוסכם בין הסוכן לבין המבוטחת. ואם לא די באלה, הרי שהנתבע הגיש מסמך של הנתבעת מיום 31/1/11, ובו היא מבקשת  מהסוכן " לסמן מה לבטל ומה להקטין ". גם פנייה זו של הנתבעת מלמדת כי היא ידעה על דבר הטעות בסכום החיוב החודשי, וכי הנתבע פנה אליה, גם עובר ליום 31/1/11, בבקשה לעדכן ולתקן את סכום הפרמיה לפי ההסכמה עם התובעת. גם כאן אציין את התהייה העולה לנוכח העובדה כי הנתבעת נמנעה מלהגיש, לראיה מטעמה, את פנייתו בכתב של הנתבע אליה, שבמענה לה היא שלחה לו את המכתב הנ"ל, נ/8.

באשר להיקף הנזק וההפסד שנגרם לתובעת, הרי שהיא צירפה לכתב התביעה שני נספחים, לפיהם, הפרמיה החודשית בגין ביטוח בריאות עמדה על הסך 204.50 ש"ח, ובגין ביטוח חיים, עמדה על סך של 262.52 ש"ח. התובעת לא ציינה, בכתב התביעה ובדיון בפניי, את משך תקופת החיוב, ולכן, יש להסתמך, לעניין זה, על דפי החיוב שהוגשו על ידי הנתבע וכן לפי הצהרת הנתבע, שליח הנתבעת, לפיה, החיוב היה מחודש מאי 2010 ועד לחודש נובמבר 2011. משכך, ההפרש בין סכום החיוב החודשי בגין שתי הפוליסות יחד, לבין הסכום שהוסכם בין התובעת לבין הנתבע, הינו בסך של 167 ש"ח, ששולם למשך התקופה הנ"ל.

סוף דבר

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 1.

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, סכום של 3,173 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום,  כ"ז שבט תשע"ג, 7 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: